לרוץ אל הלא נודע...


ימים ספורים לפני שהעולם נעמד דום בשל הקורונה, עוד הספקתי לרוץ 42 ק"מ במירוץ ת"א.


למירוץ עצמו הגעתי אחרי פציעה ארוכה של חודש ימים שהפר את תוכנית האימונים שלי, זו היתה תקופה מאוד לא ברורה עבורי, האם אגיע למרתון או שלא, האם אני מספיק מוכנה, מה יהיה סף הכאב שאותו אוכל לסבול במשך ריצה כזו ארוכה...

טיפולים מסיביים וגם אגו, הובילו אותי ליום המירוץ, לקו הזינוק.


סיימתי ללא כאבים פיזיים כלל (תודות למטפל המדהים שלי) אבל עם תחושת כישלון עצומה של יעד שהצבתי לעצמי ולא עמדתי בו מבחינת זמן ריצה. פה המקום גם לספר שעדיין שברתי שיא של עצמי אבל לא כפי "שהוכתב" לי ע"י המאמן שהיה לי דאז.

ואז הגיעה הקורונה, ואיתה גם תובנה חדשה... זמן בהמתנה זה זמן במתנה, כך אני קוראת לסגר הראשון. בזמן מנוחה, האטה, זכיתי לזמן מחשבה שהובילה אותי להחלטה,

עשיתי 'הסבת' ריצה!


מריצות כביש, מצאתי את עצמי רצה בשטח. תודות גם לבן זוגי שהכין את עצמו לריצת 50 ק"מ ואני הצטרפתי לריצות ההכנה.

למדתי שבשטח הכל שונה וגם הכל מותר.

תוואי השטח לא מאפשר להאיץ במהירות, ריצה במישור הפכה להיות ריצה מאתגרת שטומנת בחובה טיפוסים ושיפועים מטורפים, שיש מקומות קסומים ולא מן הנמנע לעצור ולצלם סלפי או פריחה מדהימה, עצי פרי שפרוסים בכל מיני מקומות עשו לי חשק לעצור ולהתפעל, שהזמן לא מעניין בכלל, הדרך היא שקסמה לי.

לרוץ אל הלא נודע, בשטחים שלא הכרתי, במקומות שאין סיכוי שהייתי מגיעה אליהם (אלא אם כן היו מארגנים לי טיול בי"ס והבנות שלי כבר הרחק בגיל מטיולים כאלו) שמתחילים לרוץ ומתי מסיימים זה ממש לא מעניין.

מזו שרצה ומסתכלת על השעון בלי הפסקה, בוחנת מהירויות, משווה מול חבריי הרצים, נמצאת כל הזמן בתחרות סמויה, הפכתי לזו שרצה ומתענגת.

זו היתה עבודה מנטלית בראש - לשחרר ולהנות.


נחזור רגע לסגר הראשון,

עדיין פולנייה שכמותי - צריכה משימות ויעדים (כאן נכנס לתמונה המאמן הפרטי האישי שלי שחי את השטח) שקד על כתיבת תוכנית אימונים לטובת "מירוץ סובב עמק" ולימים גם הוא התבטל בשל הסגר השני.

אבל אני המשכתי. בשבילים, בהרים, בשטחים, במטעים והכל כאן ליד הבית. העזתי לרוץ אל הלא נודע - במקסימום מתעדכנת עם ה GPS איפה נמצאת ומוצאת את דרכי חזרה.

החיים שלנו עמוסים בלא נודע, שינוי תוכניות זה בכלל הפך להיות משהו בשגרה של החודשים האחרונים, אני בחרתי לחיות עם הלא נודע ולהפיק ממנו את המיטב – כי הרי אני רצה למרחקים ארוכים ואתגרים לא מרתיעים אותי.

תנסו גם אתם, במקסימום תהנו.

הריצה היא דרך חיים – למרחקים ארוכים!

זו הייתי אני, בנימה אישית.



בואו נהיה בקשר!

לפרטים נוספים מלאו את הטופס ואחזור אליכם בהקדם

arrow&v

מאמנת

למרחקים

ארוכים

מנחה לתקשורת ומגשרת

גנית רוגלית, מנחה לתקשורת ומגשרת

לתיאום צלצלו 052-6450097

ganitr@015.net.il

קליניקה בהוד השרון

  • מאמנת למרחקים ארוכים
  • מנחה לתקשורת ומגשרת
  • Black Instagram Icon
עגולות צבעוניות ושמנמנות-23.png
0
גנית רוגלית
מנחה לתקשורת ומגשרת